אלון ירקוני - תקופות בפסיפס

פסיפס דף הבית > על פסיפס > תקופות בפסיפס

תקופות שונות בפסיפס

פסיפס בעת העתיקה

הפסיפסים הראשונים אותרו ביוון, כאשר היו מחלוקי נחל בתי מסותתים. כך יצרו בהתחלה צורות גיאומטריות. הפסיפסים שאותרו מסוף המאה ה -3 לפני הספירה כבר היו עשויות קוביות אבן משויפות. לקראת המאה הראשונה לספירה החלו אמני הפסיפס ליצור גם פסיפס קיר ולא רק רצפות פסיפס. אמני הפסיפס החלו להשתמש באבני פסיפס מזכוכית.

פסיפסים בימי הביניים

בהתקדמות איטית והדרגתית, החלו אמני הפסיפס לעצב לאו דווקא על רצפות כמו שהיינו רגילים בעבר, ועברו אל התקרה והקירות. חלק מההתקדמות הזו הושפע מקודקס טאודוסיאנוס (427 לספירה), אשר אסר על הצבת סמלים דתיים על הרצפות. בתקופה זו היה שימוש באבן טסרת זכוכית ששימש לעיצוב הפנים והידיים של הדמויות, כמו כן התיאור של הדמויות נהיה פחות אילוסיוניסטי.

אומנות הפסיפס המודרנית

בשנת 1804 מקים נפוליאון סדנאות פסיפס קיסרית. במחצית המאה ה 19 מתעש הדר' אנטוניו סאלוויאטי מונציה את ייצור הפסיפס. בית המלאכה של הדר' חתם את שמו על כמה מהפסיפסים החשובים של התקופה הזו. בשנת 1889 נפתח בגרמניה מפעל פסיפס פול & ואגנר שנחל הצלחה בעולם ובין היתר פתח 2 סניפים בארה"ב.

פסיפסים באמנות כיום

כיום שימוש בפסיפס לצורכי אומנות בבתים פרטיים, בתי עסקים, בתי כנסת ועוד. ניתן לראות היום בעיקר חדרי אמבטיה ושירותים מצופים על הקירות באבני פסיפס, קרמיקה ובחיפויי קירות דקורטיביים. אדריכלים ומעצבי פנים משתמשים רבות בעיצוב הבית באמצעות אבני פסיפס על קירות. בבתים פרטיים אפשר לראות שולחנות פסיפס, שלטי בית מפסיפס, תמונות קיר של דמויות אשר עוצבו באמצעות פסיפס ועוד.
לייעוץ – אלון ירקוני 0545614428
תקופות שונות בפסיפס
    הטקסט עובד מתוך ויקיפדיה
חזור אחורה